נוהגים להגיש בסעודות השבת, לכבוד השבת – והוא נחשב למאכל מכובד. בשל עמידתו האיתנה והשתבחותו על גבי הפלטה של שבת.

בקידוש של שבת בבוקר, קוגל האטריות יחשב את הקידוש הנאמר על היין כקידוש במקום סעודה, מבלי שיהא

הכרח ליטול את ידיו לסעודה במקום הזה. בשמחות ואירועים, כמו בר מצווה, חתונה ומגוון התאספויות וכינוסים. 

הקוגל אטריות יבוא ככיבוד משביע לאורחים, מבלי שיהא צורך בנטילת ידים וברכת המזון, אל אף שברכתו ב. מיני מזונות. 

הקוגל בגלל "מגוון סוגיו" נבחר לסמל בסעודות שבת את מגוון אירועים המיוחדים באותו שבת למשל:

בקהילות היהודיות עוד באירופה נהגו להכין סוגי קוגלים כמנין ספרי התורה שמוציאים באותה שבת מארון הקודש לקריאת התורה. 

שבת שגרתית: ספר אחד – קוגל אחד. 

שבת ראש חודש: שני ספרי תורה – שני סוגי קוגלים. 

שבת ראש חודש טבת החל בימי החנוכה או שבת החודש החל בראש חודש ניסן: שלושה. וכן הלאה.

קיים מנהג לאכול בשבת זכור ארבעה סוגים של קוגל, בהתאם לראשי התיבות- "עמלק": 

עפל (ביידיש: תפוחי עץ) מעהל (ביידיש: קמח)  לוקשן (ביידיש: אטריות) קרטופל (ביידיש: תפוחי אדמה).

 ובכך לקיים את מצוות זכירת מעשי עמלק, או מחיית זכר עמלק על ידי אכילת הקוגלים.